רק לאחרונה בעקבות המשבר, אג"חים אינם נתפסים בעיני ציבור המשקיעים ככלי השקעה בטוח לחלוטין. ישנם סיכונים רבים ושונים בהשקעה באג"חים, גם כאשר מדובר באג"חים ממשלתיים - שמצטיירים בטוחים לכאורה. במאמר זה אנסה להסביר בצורה מקיפה וברורה מהם הסיכונים אליהם אנו נחשפים כאשר אנו רוצים להשקיע באפיקים סולידיים לכאורה.
סיכון אשראי (סיכון מנפיק) סיכון אשראי הוא למעשה אחד הסיכונים המרכזיים באגרת חוב. סיכון זה למעשה הוא הסיכון שהחברה/המדינה שהנפיקה את האג"ח לא תעמוד בהתחייבותה להחזר החוב. סיכון זה לא בא לידי ביטוי רק ביום התשלום של האגרת, אלא כבר לפני כן. כאשר המשקיעים באגרת סבורים כי ישנו סיכוי שהחברה לא תפרע את חובה, הם מעדיפים למכור את האגרת עוד לפני הפרעון, כך למעשה הם מורידים את מחיר האיגרת ומעלים את התשואה לפדיון עליה. המשקיעים אשר מוכנים לקנות את האיגרת מודעים לסיכון ולכן גם דורשים תשואה לפדיון גבוהה יותר. כיצד בוחנים סיכון אשראי? 1. את סיכון האשראי ניתן לבחון ע"י נתונים כלכליים המופיעים בדוחות הכספיים של החברה, כגון היחס בין החוב של החברה לנכסי החברה (LTV), היחס בין החוב ולבין הרווח התפעולי שלה. 2. אם אינכם מעוניינים לשבת ולקרוא דוחת כספיים, ניתן לבחון את סיכון האשראי ע"י דירוגי חברות הדירוג (בחול S&P, Moodys ו Fitch בארץ מעלות ומדרג). יש לציין כי אמינותם של דירוגים אלו מוטלת בספק והם טעו והטעו משקיעים רבים במהלך המשבר. הדוגמאות הטובות ביותר לכל הם ליהמן ברדרס שזכו לדירוג AAA (הדירוג הטוב ביותר) ופשטו רגל ואפריקה ישראל שזכתה אף היא לדירוג גבוה אך כעת לא ידוע אם אכן תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. 3. דרך שלישית לבחון את סיכון האשראי, היא לבדוק את מחיר הCDS של האיגרת. מחיר הCDS הוא למעשה פרמיית הביטוח שיש לשלם למי שמוכן לבטח את החוב. ככל שהמבטח דורש סכום גבוה יותר - כך הסיכון שהוא נוטל על עצמו גבוה יותר. הCDS אינם נסחרים בבורסות, אלא רק בבנקים ובתי השקעות (ובעיקר על איגרות חוב זרות) ולכן כאשר הינכם רוצים לקנות איגרת של חברה בחול - בקשו מהבנק את נתוני הCDS של האיגרת. סיכון ריבית הסיכון המשותף כמעט לכל סוגי האג"חים הינו סיכון הריבית. ההסבר לסיכון זה הוא פשוט יחסית - כאשר הריבית עולה מחירי האג"חים יורדים וכאשר הריבית יורדת מחירי האג"חים עולים. את סיכון הריבית קל מאוד לבדוק וזאת באמצעות המח"מ של האג"ח. ככל שהמח"מ ארוך יותר כך האג"ח חשופה יותר לסיכון ריבית. באמצעות נתון המח"מ ניתן לחשב בקירוב טוב למדי בכמה אחוזים ישתנה מחיר האגרת כאשר הריבת תשתנה וזאת על ידי הכפלת המח"ם בשינוי הריבית. לדוגמא אם קנינו אגרת חוב בעלת מח"מ של 4 והריבית במשק עלתה ב 0.25% , מחיר האגרת ירד בקירוב ב 1%. ניתן להמנע מסיכון הריבית ע"י השוואת טווח ההשקעה שלנו למח"מ הממוצע בתיק ההשקעות שלנו - וזאת מכיוון שהשינויים במחיר האגרת במהלך תקופת חיי האגרת אינו משפיע עלינו, כי אנו יודעים מראש את שווי האגרת ביום פקיעתה. סיכון אינפלציה כאשר אנו מחזיקים באגרת חוב שקלית (מק"מ או שחר לדוגמא) אנו חשופים למעשה לסיכון אינפלציה. סיכון זה אומנם לא יוריד את תשואת האגרת או את שוויה אך הוא מוביל לשחיקת הערך הריאלי של הכסף שלנו. לדוגמא אם השקענו במק"מ לשנה, שתשואתו 1% ובזמן אחזקת המק"ם המדד עלה ב 2% - התשואה הריאלית שלנו היא למעשה 1%-. סיכון מטבע כאשר אנו משקיעים באגרת חוב הצמודה למט"ח (גלבוע או אגרת חוב זרה) אנו נחשפים למעשה גם לסיכון המטבע שאליו צמודה האיגרת. סיכון סחירות סיכון הסחירות הוא סיכון הקיים רק לאלו החושבים למכור במהלך חיי האיגרת ולא להמתין לסופה. ככל שהסחירות דלה יותר באיגרת, כך יהיה קשה יותר למכור את האיגרת וכדי שנצליח למכור את האגרת נאלץ להציעה במחירים נמוכים יותר, אשר יגרמו לפגיעה בתשואה. גם אם אינכם מעוניינים למכור את האגרת במהלך חייה מומלץ עדיין לקנות איגרת סחירה, כדי שתוכלו למכור אותה אם תשנו את דעתכם. הסיכון שבהשקעה מחדש התשואה לפדיון המחושבת והמוצגת למשקיעים הינה תשואה לפדיון, שמחושבת בהנחה שהקופונים המתקבלים במהלך התקופה יושקעו מחדש באותה תשואה לפדיון שהיתה על האגרת ביום קנייתה. אך כפי שאנו יודעים השווקים אינם עומדים במקומם ושינויים רבים חלים בהם בכל דקה ודקה, לכן הסבירות שתוכלו להשקיע את הקופונים בדיוק באותה תשואה לפדיון (ובאותה רמת סיכון) נמוכים למדי. יש לזכור שיחד עם כל סיכון גם יש סיכוי - כלומר, יתכן שבעת קבלת הקופון התשואות יהיו גבוהות יותר באותן רמות סיכון, ואז התשואה הכוללת תהיה גבוהה יותר מהתשואה שהוצגה לכם ביום הקניה. גילעד מנו
Comments