ביום שבת, 7.10.2023 נפתחה מלחמת "חרבות ברזל" בעקבות טבח של חמאס בתושבי עוטף עזה בו נהרגו מעל 1300 איש ונפצעו מעל 3000. היקף האירוע והזוועות הנוראיות אילצו אותנו לצאת למלחמת אין ברירה, שלה השלכות כלכליות משמעותיות.
בסקירה זו אנו ננסה למפות את הסיכונים לכלכלה הישראלית על מנת להבין כיצד לפעול בעת זו ולאן לנתב את ההשקעות בתיקים ובכלל.
מאקרו
כיצד ישפיעו עלויות המלחמה על הגרעון?
עלויות המלחמה הינן נגזרת של תקופת הלחימה והיקפה. בישראל, השיטה התקציבית בעת לחימה היא שרק לאחר סיום הלחימה מתחילה התחשבנות של משרד האוצר מול משרד הביטחון לגבי הוצאות המלחמה. בסופה מקבל משרד הביטחון שיפוי מהממשלה. על פי המכון למחקרי ביטחון לאומי עלות מלחמת לבנון השנייה שנמשכה 34 ימים נאמדו ב 9.4 מיליארד ש"ח - כ 1.3% מהתוצר.
בעקבות מבצע צוק איתן, שנמשך 50 ימים, שופה משרד הביטחון בכ-7 מיליארד ש"ח, מבצע זה היה הארוך ביותר מבין שבעת המבצעים שנערכו מול עזה משנת 2002.
מדוע מיהרה הממשלה להכריז על "מלחמה" ולא על "מבצע"? מעבר לאמירה שהכרזה זו מייצרת מול החמאס, יש להכרזת "מלחמה" השלכות כלכליות משמעותיות ביותר. בנק ישראל הינו מוסד פיננסי נפרד מהממשלה שסיועו לממשלה יכול להגיע בדמות רכישת אג"ח ממשלתיות שאינן משפיעות על הגרעון אלא רק ממנות אותו. אולם, על פי 'חוק בנק ישראל' יתרות המט"ח המנוהלות על ידי בנק ישראל "מקנות למשק מלאי חירום של מטבע חוץ בהיקף המספיק לעת משבר (למשל, במקרה של מלחמה או אסון טבע)."
על כן הייתה חשיבות גבוהה בהכרזה רשמית על "מלחמה", כך יתרות המט"ח יכולות לממן את המערכה ולא נדרשים שינויים תקציביים בגין כך.
לבנק ישראל נכון לסוף חודש ספטמבר יתרות מט"ח העומדות על כ 198 מיליארד דולר, (לשם הפרופורציה תקציב המדינה לשנת 2023 עומד על כ 127 מיליארד דולר) אשר יכולות לממן את כל פעילות המדינה במשך יותר משנה וחצי.
בנק ישראל הכריז לפני מספר ימים על תוכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים שיכולים לכסות עלויות לחימה גם של שנה שלמה. כך שבמידה ועלויות המלחמה ישפיעו בצורה מהותית על הגרעון, עלויותיה יהפכו לסעיף חוץ תקציבי שיפגע ביתרות המט"ח ולא יכנס כחלק מתקציב המדינה.
השפעה על שוק המט"ח מתחילת הלחימה זינק שער הדולר ב 2.5% לרמה של 3.95 שקלם לדולר וזאת עם רוח גבית של התחזקות הדולר מול רוב מטבעות העולם. לאור התערבות בנק ישראל במסחר בשוק המט"ח קשה מאוד לחזות היכן יהיה שער הדולר בתום המלחמה הזו ועל כן אין לראות בשוק המט"ח כלי אפקטיבי לגידור הסיכון בתקופה זו.
השפעה על האינפלציה על פי העבר, בעתות מלחמה, ישנה פגיעה בצריכה הפרטית בעיקר בענפי השירותים וישנה פגיעה משמעותית בתיירות. מנגד עליית הדולר ביטול המבצעים ברשתות השיווק, הפגיעה בייצור המקומי והגידול בהוצאות הממשלה מפעילים לחצים לעליית האינפלציה. בסך הכולל, אנו מעריכים כי הסיכונים האינפלציונים כעת גבוהים יותר מטרום הלחימה.
השפעה על הריבית לאור הסביבה האינפלציונית הגבוהה עוד טרום המלחמה ולאור התחזקות הדולר, הסיכוי להעלאות ריבית נוספות עלה, זאת במיוחד על רקע הישארותו של שהנגיד אמיר ירון בתפקידו כחלק מהסיכום של ממשלת האחדות. מנגד בנק ישראל יתקשה להעלות ריבית בתקופה כל-כך בעייתית למשק ואף עשוי לפעול בכיוון ההפוך למרות הסיכון האינפלציוני על מנת לתמוך במשק.
דירוג האשראי מודיס פרסמה ביום שישי האחרון כי היא דוחה את החלטתה לגבי דירוג האשראי של מדינת ישראל שבינתיים נותר על כנו. הסיבה לכך, הינה שחברות הדירוג שואפות שדירוג האשראי לא ישתנה לעיתים תכופות ולא יושפע מאירוע ביטחוני שמשכו והשפעתו הכלכלית עוד טרם התבררה. התארכות המלחמה והסלמה במצב הביטחוני לאורך זמן והפגיעה ביתרות המט"ח של המדינה בהחלט מעמידים בסיכון את דירוג האשראי ודבר זה צריך להילקח בחשבון.
התפתחויות אפשריות והשלכות ההתפתחות הסבירה יותר הינה התפתחות שכבר מתחילה למעשה, והיא מול החיזבאלה בגזרה הצפונית, התפתחות שכזו להערכתנו עשויה להאריך את הלחימה אך השפעותיה על תפקוד המשק יהיו דומות להשלכות הרוחביות הקיימות בגזרה הדרומית. בחודשים האחרונים עולה המתיחות בין ארה"ב לאירן עוד טרום הלחימה המקומית, כבר בחודש מאי השנה חימשה ארה"ב את מטוסיה באזור בפצצות חודרות בונקרים[1] ולפי ה WSJ אירן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע שהובילת לפרוץ המלחמה[2]. נתונים אלו בצירוף הצהרתו של ביבי כי: "נשנה את המזרח התיכון" מגבירים את ההערכות להפצצת הכורים באירן. התפתחות שכזו מגבירה מצד אחד את הסיכונים על המשק הישראלי, אך כמו כל סיכון גובר גם הסיכוי – להסרת איום אסטרטגי משמעותי מעל ראשה של מדינת ישראל.
התנהלות השווקים בזמני מלחמה
מבחינת המערכות הצבאיות שידענו מאז שנת 2002 (שמונה במספר), הירידות החדות בשווקים בתחילת המערכות נמחקו תוך שלושה חודשים, בשש מתוך שמונת המקרים. זאת לאור תגובת יתר של השווקים מאי הוודאות שנוצרת בעת פתיחת מלחמה וחשש פסיכולוגי אצל הציבור, ללא קשר לשווין האמיתי של החברות או לנזקים שצפויים להגרם בעקבות המלחמה.
ענפי פעילות
הענף שספג את הירידות החדות ביותר השבוע הינו ענף הבנקאות מעצם היות ענף אשר משקף את מצב המשק והכלכלה. מדד הבנקים ירד ב 11.8% ביחס לירידה של 8.25% במדד ת"א 125. להערכתנו הרווחיות העודפת שלו בזכות עליית המרווחים מובילה אותו להיות ענף עוד יותר אטרקטיבי להערכתנו מאשר קודם.
לעומת זאת החברות התעשייתיות שכח האדם שלהן פחות זמין והינן חשופות לבעיות אספקה כאלו ואחרות או לפגיעה פיזית במתקניהן, אלה, להערכתנו הינן בעלות סיכון מוגבר יותר בתקופה זו.
ענף נוסף שנמצא בסיכון מוגבר להערכתנו הינו האשראי החוץ בנקאי שבניגוד לבנקים האשראי שהוא מעמיד הינו ברמת סיכון גבוהה יותר, לעיתים ללא ביטחונות או עם בטחונות חלשים ועל כן אנו נצמצם את חשיפותינו גם בענף זה.
אג"ח תיק האג"ח שלנו מאוד מוטה לצמודי מדד וקצר יחסית ועל כן לא ספג את הירידות החדות שנרשמו באפיקים הארוכים בימים הראשונים ללחימה. יחד עם זאת במידה והתשואות בטווחים הארוכים יחזרו לעלות, אנו מוכנים להארכת מח"מ בדגש על האפיק הצמוד בדירוגים גבוהים בחברות שהינן חיוניות למשק (ממשלתיות/צריכה בסיסית /בנקאות). שנדע ימים רגועים ושקטים יותר, גילעד
[1]https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001445272 [2]https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001459680
Comments