שנת 2020 תהיה שנה שתיחקק בזיכרוננו לעוד זמן רב כשנת התפרצות נגיף הקורונה. גם אם הנגיף
ימוגר השנה הזו תהיה שנת מפנה, שנת התייעלות, שנת שינוי בדפוסי עבודה ושנה שתזכיר לכולנו
בהקשר של שוק ההון שהשקעות בשוק ההון מבצעים אך ורק לטווח ארוך!
השנה התחילה עם חששות קלים מנגיף דמוי שפעת או סארס שנמצא הרחק מאיתנו בסין והפך
להיות נגיף קטלני עם חששות משיעורי תמותה של עד 10% , חששות אלו הובילו לירידות חדות של
עשרות אחוזים במניות רבות בחודש מרץ.
במהלך חודש מרץ הציבור פדה מעל ל 90 מיליארד ₪ שיצאו משוק ההון ללא כל תמחור או
התייחסות כלכלית אמיתית לשווי הנכסים, מצב זה ייצר הזדמנויות רבות גם בשוק המניות וגם בשוק
האג"ח. במהלך חודש מרץ הערכנו כי מדובר בהזדמנות של פעם בעשור וניצלנו הזדמנויות רבות
שנוצרו. היה לא פשוט לעמוד באתגר הזה של שוק ההון כי האינטואיציה הראשונית של כל אדם
הוא לחשוש מהלא נודע ולנסות לחתוך הפסדים, שלמעשה הם קיבוע הפסדים.
עצם ההישארות בשוק ההון והאמון בפוזיציות שלנו בתיקים הינה הבעת אמון גדולה מבחינתי,
אמון זה אינו מובן מאליו ואני שמח על כך שאמון זה השתלם בסופו של דבר.
מאז הירידות החדות של חודש מרץ השוק נמצא במגמת עליה, הציבור השיב חזרה כ 40 מיליארד
₪ לשוק ההון, גם לאור התפוגגות החשש מקריסת בתי החולים, גם בשל מציאת החיסון בזמן שיא
וגם בזכות העובדה כי הנגיף אינו כה קטלני כפי שחששו בהתחלה.
יחד עם זאת, השפעות הנגיף עוד לא חלפו, אנו נכנסים לסגר שלישי כבר עכשיו בתחילת 2021 , עם
אי וודאות לגבי יעילות החיסונים לאורך זמן וחששות רבים ממוטציות שהתגלו בשבועות האחרונים .
העיוותים בשוק עוד לא נסגרו לחלוטין – מגזר הפיננסים, גם מניות הבנקים וגם מניות הביטוח עדיין
נמצאים בתמחור חסר ומנגד תוכניות הסיוע המופרזות בארה"ב שהסתכמו ב 2.9 טריליון דולר ניפחו
את המדדים בארה"ב והובילו לצניחה של הדולר בעולם.
מדינת ישראל, ביחס לעולם נפגעה הרבה פחות גם בשל ההטיה המשמעותית לענף ההיטק שרק
צמח בתקופת הקורונה עם צריכת המחשבים הביתיים, השימוש בענן ובצריכת אמצעים דיגיטליים
אחרים, הצפ י, נכון להיום לפי בנק ישראל היא לפגיעה בתוצר של 3.7% בלבד !
גירעון גבוה עם תשואות וריביות נמוכות
כמו בכל העולם, גם מדינת ישראל הגדילה את הגרעון שלה (אם כי הרבה פחות ביחס לעולם),
הגירעונות הממשלתיים בעולם מסכנים את רמת הריביות ארוכות הטווח למרות השמירה של
המדינות על ריביות קצרות טווח אפסיות .
למרות שהגירעון, וגם יחס חוב תוצר בישראל במצב טוב ביחס לעולם, דירוג האשראי של ישראל
נתון בסיכון רב יותר בשל הסיכונים הפוליטיים וחוסר היציבות השלטונית שנוספו על כל הקשיים
בהתמודדות מול הקורונה. מנגד ישראל נמצאת לפני כל העולם בנושא החיסונים שצפוי להחזיר את
המדינה לפעילות גובהה יותר ביחס לעולם.
על מנת להימנע מעליות ריבית שיקשו עוד יותר על הפעילות הכלכלית של החברות, בפעם הראשונה
בהיסטוריה בנק ישראל התערב בשוק האג"ח הקונצרני על מנת למתן את חששות השוק ולהזרים
נזילות ישירות לחברות הגדולות במשק – גם צעד זה יצר עיוותים לא מעטים אך השימוש שנעשה
בפועל באמצעי זה היה מצומצם מאוד יחסית לתוכניות וזה בעיקר בשל היעדר צורך ממשי.
אינפלציה או דיפלציה
הסיכון הדיפלציוני בשל ירידה בצריכה והתייעלות החברות בעקבות משבר הקורונה
ימשיך להיות איתנו גם בשנת 2021. אולם גם הסיכון האינפלציוני שנוצר בעולם בשל מענקי ענק
וצריכה "כבושה" של אנשים שצרכו הרבה פחות בשל הסגרים ולא בשל קשיים כלכליים גם הוא עומד
מנגד.
לכך מתווסף הצורך של מדינות רבות להסיט חזרה את כל שרשרת הייצור חזרה פנימה ולא להמשיך
ולהסתמך רק על ייבוא של מוצרים רק בשל עלויות הייצור הנמוכות במזרח .
אך כאשר משקללים את הפרשי התשואה בשווקים, סיכון הדיפלציה שיכול להוביל להפסד מצומצם
יחסית באם נדבוק באפיק הצמוד. נמוך משמעותית מסיכון אינפלציה שיכול להוביל לשחיקת השווי
הריאלי באחוזים נכבדים בהשקעות באפיקים שאינם צמודים. על כן להערכתי מוטב להיות עם הטיה
משמעותית לאפיק הצמוד בשנת 2021 למרות הסיכון הדיפלציוני.
ברמה החודשית כפי שצפינו בסקירה של חודש נובמבר – חברות הביטוח הניבו תשואה עודפת
משמעותית, מגדל קפצה מעל 25% וכלל עלתה מעל 12%.
גם מדד האנרגיה הירוקה זנק מעל 13% במהלך חודש דצמבר, מניות הבנקים גם בישראל וגם
בחו"ל הניבו תשואות דומות למדדי הייחוס.
תוצאות המדדים בשנת 2020 ובחודש דצמבר
מדד המניות המרכזי בארה"ב עלה S&P500 במהלך חודש דצמבר 3.81% ובסיכום שנתי עלה
17.17% ומדד ת"א 125 עלה ב 3.63% ובסיכום שנתי ירד 3.01%.
החלשות הדולר קיזזה את התשואה החיובית של ההשקעות הדולריות ב 8.87%.
בהסתכלות קדימה לשנת 2021, כפי שציינתי בתחילת הסקירה באפיק הקונצרני יש לשמור על
זהירות יתרה – אנו נמשיך להיות בטווחי השקעה קצרים במיוחד ברוב במקרים ועם הטייה שבין
75%-60% לאפיק הצמוד.
במניות הסלקטיביות קריטית מאוד והדבר בא לידי ביטוי בעיקר בענף הבנקים וענף הנדל"ן בהם
רואים הפרשים עצומים במכפילי ההון בין החברות השנות.
במניות הטכנולוגיה צריך לשים לב אם הצמיחה של כל חברה וחברה מצדיקה את המכפילים
הגבוהים בהן חברות הטכנולוגיה נסחרות.
בענף הפארמה למרות הסיכונים הרגולטורים החברות עדיין נסחרות במכפילים אטרקטיביים במיוחד
שלהערכתי מתמחרים ביתר את הפגיעה הרגולטורית בהן.
באנרגיה צריך לשים יותר ויותר גדש על האנרגיות הירוקות, ובעיקר בשווקי חו"ל שם צמיחת
החברות והתמיכה הממשלתית בתחום משמעותית הרבה יותר באשר בישראל
ענף קמעונאות המזון אומנם הציג תוצאות טובות השנה אך יחד עם זאת להערכתי זוכה לתמחור יתר
בשווקים בעת הזו.
ברמת המאקרו, שלהערתי הינה הרמה החשובה ביותר, צריך לתת הטייה גבוהה יותר לישראל
מאשר לחו"ל – אומנם יש לנו כאן סיכונים משמעותיים בצד הפוליטי אך אנו מובילים בנושא החיסונים
כשבעולם המצב בכי רע, והתמחור בישראל נוח יותר מאשר התמחור בעולם.
שתהיה לכולנו שנה אזרחית מוצלחת!
Comments